|
תהליך ההזדקנות מתחיל למעשה עם לידתנו. אין לנו יכולת להשפיע על עצם התהליך, יחד עם זאת יש לנו אפשרות להשפיע עליו במידה מסוימת ולעצב את אופיו ואת מהותו.
להשפעה על תהליך ההזדקנות חשיבות יתר בתקופה הנקראת גיל הזהב.
אנו שואפים לזכות לאיכות חיים גבוהה. למונח זה (שהגדרתו נתונה לפירושים והסברים שונים) משמעות מיוחדת כאשר אנו מתבגרים וחווים ירידה פיזיולוגית או ירידה ביכולות הקוגניטיביות ולעיתים גם שילוב שלהם. בתנאים אלו האתגר של שימור יכולות והשגת איכות חיים מרבית מקבל מימד שונה בתכלית.
מאמר זה נכתב מהיבט של חברת ברבן העוסקת במתן ייעוץ והתאמה לבחירת סביבת הדיור האידיאלית בגיל המבוגר. סביבה זו יכולה להיות ביתו הטבעי של הקשיש או בית מוגן על סוגיו השונים - דיור מוגן או בית אבות.
מניסיוננו לאורך השנים אנו מגיעים למסקנה ברורה וחד משמעית. באם קיים מתכון יחיד להזדקנות מוצלחת בתקופת גיל הזהב הריהו לפניכם בשתי מילים: היו פעילים. או אם תרצו יישמו את הכלל: if you ain't use it you lose it…
ואכן, המשובים שאנו מקבלים מאלפי לקוחותינו הקשישים, בני משפחותיהם וכמו כן האנשים והסביבות השונות הבאים איתם במגע כולם מצביעים על ניהול אורך חיים פעיל או זקנה פעילה כמושגים נרדפים או כתנאי להשגת הזדקנות מוצלחת.
אנו נשאלים תכופות מהי סביבת המגורים העדיפה בתקופת גיל הזהב. האם זוהי הסביבה הביתית המוכרת לקשיש או לחילופין האם סביבת מגורים מוגנת כמו דיור מוגן או בתי אבות.
תשובתנו היא כי כל שאלה הנוגעת לאנשים, ובפרט לקשישים - אין לה תשובה מוחלטת. אין שחור או לבן. כל מקרה לגופו. כל קשיש מהווה עולם ומלואו ומחייב התייחסות ומתן מענה אישי. ככלל, אכן אנו מאמינים, כי הסביבה הטובה ביותר היא זו שתאפשר חיים פעילים ומלאי עניין, סביבה שתציע מגוון של גירויים פיזיולוגיים חברתיים, מנטאליים וכו'...
וכך לדוגמא נציע לקשיש הגר ב"מקום הטוב ביותר לקשיש – הבית" החיי בגפו ופעילותו מסתכמת במקרה הטוב בבהייה של שעות רבות במכשיר הטלוויזיה מעבר לסביבה שתציע לו פעילות רבה ואיכותית יותר.
יחד עם זאת, לא לנו לקבוע מה טוב ללקוח הקשיש. אם בראש סדר עדיפויותיו צפייה מרובה בטלוויזיה איננו פטרוניו ולא אנו נקבע לו הלכות ואיכות חייו. רצונו של הקשיש, בהנחה כמובן שהוא צלול, צריך שיגבר.
אנו מציעים שני כלים חשובים להזדקנות מוצלחת לבני גיל הזהב. האחד – תכנון והשני – מניעה.
באם שאיפתנו אכן השגת הזדקנות טובה הרי תכנון ראוי יגדיל את הסיכויים להשגת המטרה. כבכל תכנון עלינו לאפיין צרכים ורצונות, להגדיר יעדים וסדרי עדיפויות, להשיג מידע איכותי, לנתח את משמעויותיו ולבחון חלופות אפשריות להגשמת אותם יעדים. לדוגמא זוג נשוי מבוגר המרגיש מנותק חברתית ורוצה להוסיף נדבך נוסף של איכות לחייו ראוי שישקול מעבר לסביבת דיור מוגן. כדי שהמעבר יהיה מוצלח יש לעשות תכנון כולל שיקח בחשבון שיקולים גיאוגרפיים, כספיים, תרבותיים-חברתיים וכו'.
אחריי שבחרנו את החלופה האופטימאלית מגיע שלב הבקרה. האם הושג היעד/יעדים? האם יש מקום לשיפורים כלשהם? בדוגמת הזוג השוקל מעבר לבית מוגן מומלץ לעבור לתקופת ניסיון כשלאחריו יש לענות על השאלה האם אותו דיור מוגן עונה על מטרתנו – השגת חיים חברתיים פעילים ומגוונים יותר.
כלי חשוב נוסף לבני גיל הזהב הוא מניעה. כדוגמא לחשיבותו נזכיר תופעה (לצערנו) נפוצה – נפילות של קשישים. בלא מעט מקרים תופעה שכיחה זו יכולה להימנע, אם ע"י הפיכת הדירה למקום בטוח יותר, או מעבר לסביבה מוגנת כלשהי. האמרה, גרם אחד של מניעה שווה לק"ג אחד של ריפוי תקפה ונכונה בכל גיל ובייחוד בתקופת גיל הזהב.
הלקוח הקשיש השוקל מעבר לסביבה מוגנת, ישכיל לעשות זאת בזמן הראוי ולא יחכה לאירוע טראומתי כמו נפילה בחדר המדרגות אשר ימנע ממנו לעבור או להפיק הנאה מרבית משירותי בתי אבות או דיור מוגן. מניסיוננו אנו עדים למקרים לא מעטים כאשר לקוחות קשישים מחפשים ובצדק את ה"בית הטוב ביותר". החיפוש הולך ומתמשך, ההחלטה נדחית, עד אשר קורה אירוע רפואי, ההופך את תהליך החיפוש ללא רלוונטי.
המושגים הזדקנות מוצלחת והשגת איכות חיים מרבית אינם ישימים אך ורק כאשר מדובר באנשים עצמאיים וצלולים. גם כאשר איבוד היכולות או חלק מהן הוא משמעותי עדיין ניתן בבחירת סביבת מגורים נכונה למנוע ולהקטין את עוצמת הירידה, לשמר ואפילו לפתח חלק מהיכולות הקיימות ולמקסם את איכות החיים.
לסיכום, תכנון נכון וכולל והחלטות מתוזמנות היטב הם כלים חשובים להפיק את המרב בתקופת גיל הזהב. |