בית אבות או בית מה עדיף?
אחת ההחלטות החשובות העומדות בפני הקשיש היא מהי סביבת המגורים המתאימה לו ביותר: ביתו הטבעי או דיור מוגן / בית אבות על סוגיהם השונים.
החלטה מסוג זה אינה קלה וזאת מכמה סיבות: היא משלבת נושאים רציונליים אך יש לה גם היבטים רגשיים עמוקים. ההחלטה נתפסת כארוכת טווח ובלתי הפיכה, ומערבת לעתים מספר אנשים אשר שיקוליהם ומטרותיהם לא תמיד זהים ותואמים.
בנוסף,קיים מספר רב של גורמים ואילוצים אותם יש לשקול: כלכליים, גאוגרפים, רפואיים, חברתיים ( כל אלו מהווים עדיין רשימה חלקית), ואת משמעותם יש ללמוד ולנתח.
ככלל, על הקשיש ומשפחתו לבחון מאזן כולל של עלות מול תועלת ולהחליט מהי סביבת המגורים המתאימה ביותר עבורו. ראיית הדברים צריכה להיות כמובן מנקודת מבטו של הלקוח הקשיש ולאורך ציר זמן ( לתקופה קצרה, בינונית או ארוכה).
גם כאשר מתקבלת החלטה מסוימת צריכה היא להיבחן מדי תקופה, זאת מכיוון שהאילוצים והנסיבות מטבעם משתנים, מה שהיה תקף אתמול לא בהכרח נכון להיום.
מאמר זה ינסה לפשט ולהקל את תהליך קבלת ההחלטה.
ראשית, עלינו להגדיר מטרה שהיא מן הסתם הבטחת איכות חיים מירבית לקשיש וליקיריו. מהי אם כן סביבת המגורים שתאפשר השגת מטרה זו?. כידוע לנו, הבית נחשב לסביבה המועדפת על הקשיש. הסביבה הביתית מזוהה עם לא מעט אמירות ואפילו קלישאות שרובן נכונות ומדויקות: "ביתי הוא מבצרי", "אין כמו הבית" ואינן דורשות פירושים והסברים כלשהם. עם מסעינו במעגל החיים, משתנה הנוף האישי, האנושי והסביבתי, ואיתו מערך ענף של גורמים ואילוצים השזורים בחיינו. וכך ייתכן, שאותם יתרונות יחסיים המזוהים עם מגורים בבית מאבדים מחשיבותם.
לדוגמא, נתבונן בקשיש שעבר מספר ארועים מוחיים ועדיין צלול במחשבותיו אך אינו נייד. הוא גר בבית ללא מעלית, בקומה הרביעית, ולמעשה כלוא בביתו. כך גם לגבי אשה שהתאלמנה, חייה בגפה וחוששת לצאת מביתה בשכונת הסובלת מרמת פשיעה גבוהה. דוגמא נוספת היא זוג צעיר בשנות השמונים לחייהם ש"סתם" רוצים להעלות ולהעשיר את איכות חייהם. דוגמאות כאלו אינן נדירות והן תוצר לוואי של המהפכה החברתית / דמוגרפית / גריאטרית שאנו עוברים.
על רקע תמונת מצב זו, קמו הבתים המוגנים לסוגיהם במטרה לענות על צרכי אוכלוסיות שונות. מגוון הבתים המוגנים מספקים מערכות הגנה שונות: רפואיות, סעודיות, מלונאיות וחברתיות / תרבותיות. פעולת המערכות השונות, בצורה הרמונית, מסתכמת בהענקת איכות טיפול וחשוב מכך-איכות חיים ללקוחותיהם ( המושגים איכות טיפול ואיכות חיים אינם בהכרח זהים).
השוני בין הבתים המוגנים הוא בקהלי היעד השונים אליהם הם פונים ובמגוון השירותים אותם הם מספקים. כך לדוגמא, הדיורים המוגנים למיניהם מאכלסים דיירים עצמאיים ותומכים בהם בעיקר בשרותים מלונאיים וחברתיים. בבתי האבות הסיעודיים, הדגש מושם על הצד הרפואי והסיעודי ואילו בבתים לתשושים קיים יותר איזון בין המערכות השונות המסייעות ללקוחותיהם הקשישים.
מטבע הדברים, מרבית הגורמים הקשורים להחלטה קשים לקימוט ומדידה. לעניות דעתנו, החלטה איכותית בנושא תהיה החלטה הבנויה מצד אחד על לימוד ומחקר יחד עם מתן מקום ואפילו מקום רב להרגשת "לב ובטן". כלי מסייע נוסף להחלטה במעבר לבית מוגן הוא מה שקרוי "תקופת נסיון".לתקופת נסיון כמה יתרונות משמעותיים מוכחים. בין היתר, היא מסייעת לקבלת החלטה בזמן הנכון והיא מפחיתה את החשש והסיכון הכרוך בשינוי הסביבתי.
לסיכום, יש לערוך מאזן עלות-תועלת תקופתי ביחס לשהייה בבית מול בית מוגן באם
מסקנה שבנקודת זמן מסוימת סביבת בית אבות או דיור מוגן היא עדיפה מומלץ לבוא לתקופת ניסיון. האמרה "יפה שעה אחת קודם" תקפה מאד כשמדובר במעבר לסביבה מוגנת.
